החלטה בתיק בש"פ 11416/05

           בפניי ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופטת ח' סלוטקי) מיום 7.11.05 אשר הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

           נגד העורר ואדם נוסף הוגש כתב אישום המייחס לעורר בשלושה אישומים עבירות של מכירת סם לסוכן משטרתי. על פי הנטען בכתב האישום, בכל אחת מן ההזדמנויות מכר העורר לסוכן סם מסוג הירואין במשקל של קרוב ל- 50 גרם. עיקר טענות בא-כוח העורר בבית המשפט קמא כוונו נגד פגמים הנוגעים למהימנותו של הסוכן וכתוצאה מכך להוכחת מכירת הסם הנטען בידי העורר. בבית המשפט המחוזי לא הייתה מחלוקת של ממש בדבר קיומן של ראיות לכאורה, אך, כאמור, עקב הפגמים בהתנהלותו של הסוכן טען בא-כוח העורר נגד עוצמתן של הראיות. יצוין כי בהליכים שהתקיימו בפני בית המשפט קמא אישרה באת-כוח המדינה כי מדובר בסוכן בעייתי, שכן התברר כי בעסקה נשוא האישום השלישי מעל הסוכן באמון מפעיליו ולמעשה בדה ראיה כדי שיוכל לשלוח ידו בסכום כסף מתוך הסכום אותו קיבל כדי לשלם עבור הסם. כן התברר כי מספר חודשים לאחר מכן נתפס הסוכן עם סם מסוג קוקאין במשקל 12.2 גרם ברוטו במכוניתו. בית המשפט קמא בחן את הראיות כשהוא מביא בחשבון את הפגמים בהתנהגותו של הסוכן ואת החשש שמא טופל הוא אשמת שווא על העורר. על אף האמור הגיע בית המשפט קמא למסקנה כי יש ראיות ביחס לשלוש העסקאות, וכי בעוד שהראיות הנוגעות לאישום הראשון והשלישי אכן לוקות בחולשה, הרי הראיות הנוגעות לאישום השני מוצקות הן. אשר על כן הורה בית המשפט על מעצרו של העורר עד תום ההליכים. מכאן הערר שבפניי.

           בעררו חוזר בא-כוח העורר על הפגמים במהימנות הסוכן אשר פוגעים, לטענתו, בעוצמת הראיות, ובעיקר טוען הוא כי גם המיוחס למרשו באישום השני אינו מבוסס די הצורך בראיות לכאורה. מחומר החקירה עולה כי מלכתחילה מסר הסוכן למפעילו תיאור לפיו העורר הינו בעל מכונית מסוג מאזדה לאנטיס - ואמנם לעורר רכב מסוג זה - ואף מסר את מספר הטלפון הנייד שלו. בעסקה נשוא האישום הראשון אמור היה לתווך אדם בשם עלי, אשר הועמד לדין בנפרד. דו"ח עיקוב של איש משטרה אכן ציין ביחס לאותה עסקה ראשונה כי הבחין באותו עלי כשהוא ניגש לרכב מסוג מאזדה לאנטיס בצבע ירוק, כאשר הסוכן עצמו נותר במרחק של 150-100 מ' מן המכונית בעת ביצוע העסקה. לפיכך, הסוכן לא ראה, למעשה, את האיש שמסר את הסמים לעלי. מטעם זה ומטעמים נוספים הקשורים בנסיבות ביצוע העבירה, סבר בית המשפט קמא כי הראיות בקשר לאישום זה אינן ראיות מוצקות. באשר לאישום השני, מדובר באירוע שאירע ביום 20.4.05 בשעות הצהריים. הסוכן, על פי הנחיית מפעילו, קבע לרכוש מן העורר סם מסוג הירואין במשקל של 50 גרם וסיכם עימו בשיחה לטלפון הנייד של העורר את תנאי העסקה. על פי הנטען, הגיע העורר למקום המפגש המוסכם ברכבו המתואר לעיל. הסוכן נכנס לרכב וכשיצא ממנו והסם בידו מסר לעורר סכום של 6000 ש"ח. שיחת הסוכן עם העורר וכן המפגש בין השניים מתועדים בהקלטה. כמו כן דו"חות עיקוב של אנשי משטרה תומכים בעדות הסוכן ביחס למפגש האמור. מיד לאחר ביצוע העסקה נפגש הסוכן עם מפעילו ומסר לו את הסם. בא-כוח העורר הצביע על פירכות ראייתיות לטענתו גם ביחס למפגש שבין העורר לסוכן בעסקה זו. על-פי הטענה,  בחקירתו במשטרה ציין הסוכן כי קיבל את הסם מאותו אדם שהיה בעסקה הקודמת. כנגד אמירה זו טוען הסנגור כי אין מחלוקת שבעסקה הקודמת לא הגיע הסוכן כלל עד למכוניתו של העורר ולפיכך לא יכול היה לזהותו על-פי עסקה זו. מטעם זה טוען הוא, כי גם העסקה נשוא האישום השני מתקשרת לעסקה נשוא האישום הראשון וחולשת הראיות ביחס לאישום הראשון דבקה גם בה. אשר לעסקה נשוא האישום השלישי, גם ביחס אליה קבע בית המשפט קמא כי קיימות אמנם ראיות לכאורה, אף כי לא בעוצמה רבה. יצוין כי זוהי העסקה אשר ביחס אליה גילה המפעיל כי הסוכן נטל לעצמו סכום כסף מתוך התמורה שיועדה לסם, ואף בדה ראיות כדי להסתיר עובדה זו. עם זאת, מיד משנגלה הדבר התקשר המפעיל עצמו בנוכחות הסוכן למספר הטלפון הנייד של העורר ובחומר החקירה תמליל השיחה המוקלטת בה אישר העורר כי מכר את הסם לסוכן בסך של 5,150 ש"ח בלבד.

           מעיון בחומר החקירה, כאמור, עולה כי אמנם יש קשיים ראייתיים בתיק והם נובעים בעיקר מהתנהגותו של הסוכן. עם זאת, יש בסיס בחומר הראיות למסקנתו של בית המשפט קמא ביחס לקיומן של ראיות ובמיוחד לקיומן של ראיות מוצקות ביחס לעסקה נשוא האישום השני, אשר נתמכת בראיות חיצוניות ואינה תלויה בהבל פיו של הסוכן. הטענות שהעלה הסנגור כנגד זיהויו של העורר כמי שמכר את הסם בעסקה השנייה אין בהן כדי לערער את עוצמת הראיות. סתירות לכאורה או אי דיוקים באמרה של הסוכן ביחס לאופן בו זיהה את העורר באותה עסקה אין די בהן כדי לפגוע במבנה הראייתי הכולל. טענות אלה, כמו גם טענות אחרות ביחס לפגמים במהימנותו של הסוכן, דינן להתברר במהלך המשפט.

           אשר על כן, דין הערר להידחות.

           ניתנה היום, י"ח בכסלו התשס"ו (19.12.2005).

                                                                                      ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   /צש התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: